צרו קשר צרו קשר
חייגו עכשיו
חייגו עכשיו
077-4254962
פנו אלינו בדוא”ל:
פנו אלינו בדוא”ל:
office@hig-law.co.il

רוצים שנחזור אליכם בהקדם?

השאירו פנייתכם כאן

title-decor-line

אוגוסט 2019

title-decor-line

עמ"נ 22443-04-19 אלישוילי נ' עיריית  תל אביב יפו – מנהל ארנונה אינו רשאי לרשום מנהל עיזבון כמחזיק בנכס של העיזבון או לשלוח חיובי ארנונה על שם מנהל עיזבון. חובה על מנהל הארנונה לציין בכל מסמך רשמי מטעמו לרבות בחיוב הארנונה את תפקידו של מנהל העיזבון ככזה בסמוך לשמו. 

מנהל ארנונה רשם מנהל עיזבון כ"מחזיק בנכס" לצרכי חיוב בארנונה וסירב לרשום כחלופה את העיזבון כמחזיק בנכס. במסמך שהציג מנהל הארנונה, מצוין המערער בעמודה "שם המחזיק בנכס" כ"אליהו חיים אלשווילי", בלא ציון תפקידו כמנהל העיזבון. בית המשפט קיבל את הערעור. נקבע כי חיוב בארנונה בגין נכס, מוטל על עיזבון באמצעות מנהל העיזבון, ואינו חוב אישי של מנהל העיזבון. 

העובדה שלא מצוין תפקידו כמנהל עיזבון במקומות רלבנטיים, עלולה לגרום, וגורמת בפועל, לטעויות ולחיובים בלתי נכונים.

עעמ 4809/19 אברהם פירו נ' עיריית ירושלים - נקבעה ערובה גבוהה להבטחת הוצאות המשיב בהגשת ערעור לבית המשפט העליון. כזו שעלולה למנוע המשך מיצוי הליכים.

החלטה העוסקת בהוצאות התדיינות ועלויות משפט. עניינה של ההחלטה במשוכה דיונית העומדת בפני נישומים בהגישם ערעור על החלטה מנהלית או פסק דין. החוק קובע מסלולים שונים לתקיפת חוב ארנונה. ביחס לטענות המפורטות בחוק הערר על נישום להגיש השגה שהינה בסמכות מנהל ארנונה, ובהמשך ערר וערעור מנהלי וטענות שאינן בסמכות מנהל הארנונה ניתן לתקוף בעתירה מנהלית בלבד.
המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון הן על פסק דין בעתירה מנהלית והן על פסק דין בערעור מנהלי בגין שני הליכים שנקט באותו עניין – חוב הארנונה – כמתחייב על פי סדר הדין הקבוע בחוק. על אף שמדובר באותו עניין ובאותו מותב בית המשפט חייב את המערער להפקיד ערובה של 25,000 ₪ בגין כל ערעור ובסכום מצטבר של 50,000 ₪.
ההחלטה ממחישה את החסמים במשפט מנהלי והעדר היכולת של מי שאינו בעל אמצעים למצות את הדין עם הרשות. 

ת"א 47762-12-16 אסף סנטר ניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב - בית המשפט חייב את המועצה המקומית באר יעקב, לשפות את התובעת בגין הסכומים ששילמה תמורת פינוי אשפה מתחומה. 

התובעת הגישה תביעה נגד המועצה בטענה כי על המועצה לשפותה בגין תשלומי פינוי אשפה שהעבירה לחברה פרטית. התובעת טענה כי פינוי אשפה מצוי בליבת השירותים העירוניים אותו מחויבת הנתבעת לספק, ובנסיבות העניין, על הנתבעת לשפותה בגין הוצאותיה מכוח עילות הרשלנות, הפרת חובה חקוקה, ומטרד לציבור.

נושא פינוי האשפה בתחום שיפוט באר יעקב הוסדר בחוק העזר למועצה המקומית באר יעקב (אגרת פינוי אשפה, פסולת וזבל) התשנ"ז – 1996

נקבע כי המועצה רשאית להטיל על בעל נכס חובת פינוי אשפה המוגדת כ"אשפה חריגה" אולם בהעדר קריטריונים ברורים בחוק העזר לאבחנה בין אשפה חריגה לאשפה רגילה המועצה אינה רשאית להשית את חובת הפינוי על בעל הנכס.

המועצה חויבה להשיב לתובעת סכום של 297,659 ₪ בגין אי פינוי האשפה וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 25,000 ₪.

עמ"נ 36152-02-17 פוליגון נדל"ן בע"מ נ' פתח תקווה – בית המשפט קבע כי פרשנות נכונה של סעיף 330 לפקודת העיריות מחייבת כי לאחר מיצוי פטור מוחלט לשלוש שנים בגין נכס שאינו ראוי לשימוש יחויב הנכס בתעריף מינימלי שתואם את הייעוד התכנוני של הנכס.

1. המערערת היא בעלים של נכס המצוי ברחוב הרכבת 1 בפתח-תקווה. הנכס שימש בעבר לתעשייה, על פי היתר לשימוש חורג, בניגוד לתב"ע שמאפשרת שימוש חקלאי.

2. בשנת 2008 אסרה העיריה את השימוש החורג בקרקע ופעלה לסגירת כל העסקים שפעלו באזור, לרבות הוצאת צווי מניעה. בעקבות כך הופסק השימוש בנכסים והם הפכו לא ראויים לשימוש. 

3. העירייה העניקה פטור מארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות לתקופה של שלוש שנים ולאחר מכן החלה עיריית פתח-תקווה לחייב את הנכסים בארנונה לפי סכום מזערי בסיווג "תעשייה". על אף שסיווג זה כאמור תאם שימוש אחרון שנאסר על ידי העירייה בכך שביטלה את ההיתר לשימוש חורג תעשייתי ולמעשה חזר הייעוד לחקלאי.

4. בית המשפט קבע כי שגו מנהל הארנונה וועדת הערר כשפרשו את סעיף 330 לפקודה ככזה שמחייב לסווג את הנכסים בהתאם לשימוש האחרון שנעשה בהם. הפירוש הנכון שיש לתת לסעיף 330 לפקודה הוא שיש לסווג את הנכסים בהתאם לסיווג המתאים ביותר לפי התב"ע, כאשר השימוש האחרון שנעשה בנכסים, טרם הפכו ללא ראויים לשימוש, יכול לשמש כעזר כאשר ישנם מספר ייעודים אפשריים לנכסים.

5. משרדנו טיפל במקרה דומה בעיריית תל אביב. יזם שרכש אולם קולנוע ישן ונטוש ושינה את ייעודו לפי תמ"א 38 למגורים. במסגרת זו הפך הנכס לאתר בנייה. עיריית תל אביב העניקה פטור לפי סעיף 330 ולאחר 3 שנים החלה לחייב את היזם לפי מינימום מסחר בטענה כי השימוש האחרון שנעשה בנכס היה של אולם קולנוע. ועדת הערר קיבלה את עמדת עיריית תל אביב. משרדנו הגיש ערעור מנהלי במסגרתו לאחר המלצת בית המשפט הסכימה עיריית תל אביב להפחית את הסיווג למינימום מגורים באשר ייעודו של הנכס כאולם קולנוע כבר לא היה רלוונטי והנכס היה למעשה שלד של מבנה מגורים בהתאם להיתר השימוש החורג ושינוי הייעוד למגורים.

עת"מ 67453-03-18 נייר חדרה בע"מ נ' עיריית חדרה - בית המשפט ביטל דרישת תשלום היטל סלילה, תיעול ושצ"פ בגובה של כ- 50 מיליון ₪ עקב פגמים שנפלו בדרישת התשלום של עיריית חדרה לרבות פגמים שנפלו בתחשיבי חוקי העזר.

נקבע כי, לשם חישוב תעריפי היטלים יש לחשב את היחס שבין העלויות הצפויות לביצוע התשתיות לבין השטחים המיועדים לחיוב. גובה העלויות בחלקו מושתת על הערכה והוא אמור לכלול רק עלויות בהן נושאת ותישא המשיבה, מאחר והמשיבה מקבלת וצפויה לקבל תמיכה ממשלתית, יש להפחית תמיכה משוערת זו מסכום העלויות. קביעת עלויות גדולות מהראוי, תביא להגדלת היחס שבין העלויות לבין השטחים ולהגדלת התעריף והחיוב בהתאם. היקף השטחים ניתן למדידה ולחישוב, אי הכללת מלוא השטחים בתחשיב תביא להגדלת היחס שבין העלויות לבין השטחים והגדלת התעריף וגובה החיוב בהתאם.

נקבע בפסק הדין כי עיריית חדרה לא לקחה בחשבון בתחשיבה את סך שטחי השירות הצפויים להיבנות בתחומה על פי תכניות קיימות ובכך למעשה הגדילה את תעריף ההיטלים בתחומה.

עיריית חדרה נמנעה מלהגיב על טענות תחשיביות שגובו בחוות דעת וכחלופה בחרה להסתמך על חזקת התקינות.

בית המשפט דחה את טענות העירייה וקבע כי נפלו פגמים בחישוב התעריפים בחוקי העזר לעניין היטלים וכי העירייה נמנעה מלתת מענה ראוי לחוות הדעת אשר הצביעה על פגמים אלו.

הסבר: ככלל תעריף היטלים נקבע על ידי הערכת סך ההוצאות הצפויות בגין הנחת תשתיות בתחום שיפוט הרשות המוניציפאלית בחלוקת סך השטחים הבנויים הצפויים. מכאן שככל שהשטחים שצפויים להיבנות יהיו קטנים יותר, תעריף ההיטל יהיה גדול יותר. 

בנוסף על רשות מקומית להפחית מצפי העלויות הצפויות להנחת תשתיות עלויות שבהן משתתפת המדינה במימון הנחת תשתיות. נקבע כי עיריית חדרה הפחיתה רק באופן חלקי עלויות השתתפות הממשלה בגין סלילת כבישים ראשיים.

לעניין היטל השצ"פ קבע בית המשפט כי דין הדרישה להתבטל עקב פגמים שעלו מאישורי מהנדס העיר. לא הוכח כי התגבש המועד לחיוב, היינו ביצוע עבודות שצ"פ וכן הוצאו שני אישורי מהנדס שונים וסותרים כאשר האחרון שבהם, עליו הסתמכה העירייה, הוצא מאוחר למועד הוצאת דרישת התשלום היטל השצ"פ.

כמו כן נקבע כי נלקחו בתחשיב עבודות שצ"פ בכפל שטחים חופפים מתכניות שונות באופן שהגדיל את העלויות הצפויות.

עמ"נ 40029-07-16 נביאי נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב - נקבע כי מחסן שאינו משמש לשיווק, על אף שמשמש להפצה, יחויב לפי תעריף זול של מחסנים ואין בהפצה בלבד כדי לשלול את הסיווג לפי התעריף הזול.

פסק הדין בלם מדיניות שגויה ומתמשכת של עיריית תל אביב, לפיה מסרב מנהל הארנונה להעניק את הסיווג המצוי בצו הארנונה למחסני עסקים, בתעריף מופחת. בכך אפשר פסק הדין להפחית ארנונה לעסקים רבים.